הסיבות שבגללן אני מורה – גלעד שמילוביץ’, תיכון ‘אילון’ בחולון
לחוזה הבלתי כתוב עם התלמידים שלי אני מתייחס כאל מגילת הזכויות וחובות השוויון הפרטית שלנו. היא עוזרת לי לשמור על פתיחות, בחינה מתמדת ובעיקר תשובה לשאלה- למה בחרתי להיות מורה.
בזכות שוויון נפש- היכולת להילחם על שוויון הזדמנויות עבור כל תלמיד מחייבת להגיע לדיאלוג עם התלמידים בשוויון נפש. שוויון נפש דורש להיות קשוב ורגיש לכל תלמיד ולגשת אליו מתוך אמונה שלמה שכל תלמיד הוא עולם ומלואו.
בזכות חובת שוויון הלבבות- המפגש עם התלמידים תובע לשמור על שוויון לבבות בין הלבבות של כל התלמידים. שוויון לבבות היא היכולת להגיע ללב התלמיד בראייה המפלחת את נטיית המערכת לחלק את התלמידים, לקבץ, לכמת ולהסליל. שוויון לבבות אף דורש לפתוח את הלב בדיוק במקום שבו תלמיד זקוק שתשמוט ממנו את כישלונות העבר ותשמוט מעצמך את עדשות השיפוט ועל מנת שתוכלו יחד לבנות קשר מעצים עבור הצרכים והמטרות שלו. יחד תצליחו לשבור את הציפיות, הסטראוטיפים והסטטיסטיקה ולהפוך משאלת לב למציאות.
בזכות שוויון החלומות- הזכות לרדוף אחרי חלום היא בעיניי זכות טבעית של כל ילד. התפקיד של עולם המבוגרים הוא לא להקיץ את הילד מהחלום, אלא לעזור לו להשיג אותו. מדהים כמה תלמידים שלי לא העזו מעולם לחלום. כלומר, אף אחד לא טיפח אצלם את הזכות הזו ומיפה להם את הדרך לשם. אני באמת חושב שהם יכולים לעשות כל מה שהם ירצו אם יעבדו קשה ויאמינו בעצמם. ולא פחות, אם אני אעבוד קשה כדי להיות הראשון שיאמין בהם.
בזכות החובה לאי של שוויון- אני שואל את התלמידים שלי כמה פעמים בחיים תהיה להם הזדמנות להיות במקום בו מותר להם לטעות, להיכשל, לפשל ללמוד ולהמשיך הלאה. לא הרבה, אני מרשה לעצמי לענות. אני רוצה לחשוב על הכיתה כאי של שוויון בין הצלחה לכישלון. הכיתה היא המקום בו מותר וצריך ללמוד לטעות, להיכשל וכן לעמוד על הרגליים ולהמשיך הלאה לאתגר הבא. רק במקום בו מותר להיכשל תצמח ההצלחה הבאה.
בזכות השווי של השוויון- אני מורה כי אני יודע שלתלמידים שלי מגיע יותר והתפקיד שלי הוא להיות התמרור, אבן הדרך בשביל הלא מסומן בדרך לעולם שבו הזכות לרדוף אחר השאיפות היא טריוויאלית והיכולת להגשים את החלומות היא ממשית. בעיקר אני מורה כדי שהתלמידים שלי ילמדו להוביל בעצמם את עצמם לעולם טוב יותר. וכמה זה שווה? על זה כל אחד יכול לענות בעצמו: כמה שווה בשבילך עולם טוב יותר?
