מורה וטייס קרב

המורה י' רגיל לתפקד במצבי לחץ, לכוון גבוה ולהיות בעמדה משמעותית. בכל זאת, ככה זה כשאתה גם טייס קרב בחיל האוויר. י' מספר על הבחירה בהוראה וההבנה שהגיע זמן חינוך:

הבחירה בהוראה, הגיעה אליי מאוחר יחסית, בגיל 28.  אני אדם שאוהב תחומים רבים, אוהב לנסות ולטעום את החיים בגוונים שונים, ולעיתים קרובות מצאתי את עצמי תוהה איזה מן עולם ארצה ליצור לעצמי?  מה היא דרך החיים שאני רוצה לעצמי?

הניסיון לרדת לעומקם של התחומים הרבים בהם עסקתי, הבהיר לי שעליי לחשוב באופן אחר – עליי לנסות ולמצוא את אבני היסוד המרכיבות את החוויות המשמעותיות בחיי ולא את המוצר הסופי, המוגמר, של איזה מקצוע כזה או אחר. שבתי אל הביוגרפיה שלי. הבנתי שהתקופות בהן הייתי מדריך בתנועת הנוער ומפקד בצבא, היו התקופות המשמעותיות בחיי.  המגע עם אנשים,  הסבלנות הנדרשת, האתגר, הדינאמיות האימננטית שבעבודה הזו, גרמו לי להבין שהדרכה, באופן כזה או אחר, הוא התחום שלי.

אבל איפה להדריך?  הרי הדרכה הוא עיסוק אשר נדרש כמעט בכל תחום. השלמת המעגל התרחשה כשניסיתי לחשוב היכן תהיה ההדרכה שלי המשמעותית ביותר.  איני מתכוון כאן במובן אלטרואיסטי כזה או אחר. לא הקרבתי את עצמי לטובת החינוך וההוראה.  בחרתי בהוראה כי האמנתי שזה מה שבאמת יגרום לי לקום עם חיוך בכל בוקר. כשאני אומר "המשמעותי ביותר", אני בעצם מתכוון לומר, "שתגרום לי את הסיפוק הרב ביותר".

את התחושה הזאת, היטיב לנסח סר קן רובינסון, בספרו: "המקום הנכון" – החשיבות היא במציאת עיסוק שנובע מתשוקה אמיתית ופנימית של האדם.

התשוקה שלי היא ההוראה.

מתעניין/ת בהוראה? לפרטים נוספים על האפשרויות שלך להסבה להוראה והרשמה לקבלת מידע נוסף ללא כל התחייבות לחץ/י כאן: